פרופ' שונית רייטר מהחוג לחינוך מיוחד בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה
" החזון של החינוך המיוחד הוא חברה שיש בה כבוד לזולת ללא הבדל ביכולות, במין, בגיל ובקבוצה אתנית. מהחזון הכללי הזה נובעת הגישה של החינוך המיוחד המיישמת שיטות הוראתיות־טיפוליות. השיטות הללו מטפחות כל תלמיד ותלמידה בהתאם לצרכים וליכולות שלהם, ומטרתן להבטיח לתלמידים חיים איכותיים. את החינוך מן הסוג הזה יש לחזק גם במערכת החינוך הכללית." (הרפז 2013).
הרעיון הוא לקחת מהחינוך המיוחד את רוחו המיוחדת את הגישה ההומניסטית ואת השיטה הקונסטרוקטיביסטית שלו.
הרעיון של הקונסטרוקטיביזם בקצרה הוא שלמידה משמעותית היא למידה פעילה, למידה שבה התלמיד מתמודד עם בעיות וממציא להן פתרונות תוך כדי השתתפות בקהילת לומדים. היחיד חושב וחוקר עם תלמידים אחרים בקהילת לומדים. הוא מציג לה את ממצאיו ובוחן את הממצאים של עמיתיו בקהילה. כל תלמיד מתקדם ביחס לעצמו ולא ביחס לאיזה סטנדרט שנקבע מלמעלה. המורים מעריכים את התלמיד ואת הקבוצה בהתאם להתקדמות היחסית שלהם. בתהליך העבודה הקבוצתית התלמידים לומדים לשתף פעולה ולהכיל את השונוּת." (הרפז 2013 ) .
בתפיסת השונות גון פיאזה טוען כי לכל ילד קצב משל עצמו בחינוך מיוחד ניתן לטעום מהסינרגיה שבכאוס. וללמוד כיצד לאזן שונויות ליצירת הומיאוסטזיס ואיזון המאפשר צמיחה.
בבית הספר "און" לתלמידים בעלי נכויות מורכבות בו אני עובדת רב השוני על כל דמיון. לבית הספר מגיעים משישים ישובים בארץ והוא מכיל ילדים ובוגרים במצבים בריאותיים מורכבים, צוות מגוון, תלמידים משכבות סוציו אקונומיות ומגדרים שונים.
בכל יום בשמונה בבוקר כל מאות השוניות הופכות לאחת. למערכת שמתפקדת כאחד. נושא קבלת השונה בבית הספר היה ועודנו משמעותי בבית הספר וגם מקבל התייחסות דרך תוכניות שיצרו במשרד החינוך.
הז'אנר הפילוסופי- מוסרי מציג את המנהיגות האותנטית כאינטרסובייקטיבית: המפגש עם עצמי כשלם ולא מושלם (הז'אנר הפסיכולוגי) כבסיס לאפשרות לפגוש אדם אחר שלם ולא מושלם, תוך קיום דיאלוג אכפתי ואחראי. מכיוון שתלמידי בעלי מוגבלויות קשות ומורכבות הדרך המיטבית לעבודה איתם הינה להאיר את המקומות החזקים ולשתף פעולה יחד כצוות כשכול תלמיד בוחר את החזקה אותה יתרום לקבוצה. דרך פעולה זאת נוצרו קבוצות שנתקלו בעצמי הלא מושלם אך המשמש כשלם בקבוצה. פעולה שגורמת לתחושת מסוגלות והעצמה.
עבודתו של מרק גספר איטר בראשית המאה התשע עשרה נחשבת לראשיתו של החינוך המיוחד המודרני. שבעה היבטים בעבודתו הניחו את התשתית לחינוך המיוחד:
הוראה אינדיווידואלית, פירוק וסידור מטלה לפי דרגות קושי, דגש על גירויים ועוררות חושיות של הילד, ארגון קפדני ויסודי של סביבת הילד, תגמול מידי עבור ביצוע נכון, הוראה של מיומנויות תפקודיות ואמונה שכל ילד צריך לקבל חינוך למימוש מרבי של יכולותיו.
סרט מומלץ על גל מזרחי תלמיד שלי לשעבר בבית ספר "און"
Comments