מחשבות על איזון בחלל ובחינוך

בכל בוקר בו מגיעה לעבודה בבית ספר "און" לחינוך מיוחד שבתל אביב, נכנסת לחדר המולטימדיה,

מסדרת את החלל מדליקה את מערכת ההגברה ולוחצת על כפתור הפעל בערוץ היוטיוב, באך.

לאחר מכן מסדרת את הקומפוזיציה בחדר, מדליקה את האורות השונים בחלל, מסדרת את הכיסאות,

המחשבים, המקלדות, העכברים, את העבודות שתלויות בחלל מיישרת, בונה סביבה מאוזנת ונעימה

עד כמה שניתן שתכיל את באי החדר, תלמידים צוות ואורחים.

מאמינה כי הכלה מתחילה בחלל ודורשת כמה שפחות הפרעות סביבתיות.

מזכירה לעצמי שחשוב להחזיק בשמחה, לבחור בטוב. לסור מרע.

מצרפת פלייליסט לעבודה. https://youtube.com/playlist?list=PLUckW_-A3lcrAkPhEbOt5CcPZRWNDurao

מתח ברמת האיזון.

המטרה הנה לשמור על איזון.

אחריות המקרו לפי שנאמר בהכרזת המדינה הנה שוויון זכויות והזדמנויות.

עלינו ברמת המיקרו כמורים ובכלל כבני אדם לדאוג לאיזון מערכתי אישי ואז סביבתי ובמעגלים ודרך כך ליצר השפעה.

אם אנו נמדדים דרך ציונים ורק בהיבט קוגנטיבי אנו מאבדים איזון מראש.

בהוספת הממד הפסיכו פדגוגי אנו מיצרים הכרת הממד האישי דרך הארת נושאים כמו זהות,

יכולות, חולשות, אוטומטיות, הכרת רגשותינו וזאת תוך כדי שיתוף והעצמת היכולות המילוליות שלנו.

במקביל דרך חקירה זאת אנו יוצרים תיוג מול העולם כך שהחברה בעצם מייצרת את הנרטיב של הפרט.

על פי הגישה העצבית רשתית התפתחותית יש חוסר בהיבט הרוחני,

בהיבט של לקיחת אחריות אישית וראיה עתידית של כל תלמיד על אופקו העתידי.

על כל מורה להיות בעל מודעות עצמית ובעל כלים רלוונטיים לטיפול ואיזון עצמי

וזאת על מנת שיוכל הן לטפל בעצמו והן על מנת להעבירן הלאה לתלמידיו.

מה שקרוב לכך מצאתי בפסיכולוגיה חיובית שמחזקת את התפיסה של חשיבה חיובית על כך שרגש שלילי מצמצם תודעה על חשיבות הגמישות המוחית והתנועה על נוכחות וחשיבות הליכות וטבע. נושאים הנושקים לתחום הרוח.