על הון, שוויון, חוסר שוויון, הון תרבותי וסטטוס שיוכי.

אפריל 2023

את הכתוב מניחה כאן בפתח חג הפסח בתקופה רגישה על מנת לחזק את התקווה לתיקון חוסר שיוויון.

מתוך

מבוא לסוציולוגיה של החינוך - תשע"ט

מנחה, טלי שהרבני.

מתוך לימודי M.A מקוצרים במנהל ומדיניות מערכות חינוך של פרופסור יזהר אופלטקה בניהול יפה בן עמי.

החוג לחינוך אוניברסיטת תל אביב

מתוך מאמרו של מומי דהאן "האם כור ההיתוך הצליח בשדה הכלכלי?"

מומי דהאן במחקרו יצר חלוקה בסטטוס השיוכי בקטגורית ארצות המוצא על ידיי כך שיצר  הגדרה של אשכנזים ומזרחים על פי יבשת הלידה, כך שאדם המוגדר מזרחי באם הוא או אביו נולדו באסיה או באפריקה, ואדם מוגדר אשכנזי אם הוא או אביו נולדו באירופה או אמריקה. לצד שתי קבוצות מוצא אלה, הוא הגדיר ארבע קבוצות חברתיות נוספות: ילידי ישראל דור שלישי, ערבים, חרדים ועולים שעלו לישראל ב–1990 ואילך. הוא  בדק את הקשר ביין הסטטוס השיוכי (לפרט אין שליטה עליו. לא מתאמץ להשיגו (מין, דת, לאום, גיל)  מקבוצות מוצא שונות באוכלוסית מדינת ישראל לביין הסטטוס ההשיגי (סטטוס שאדם רכש בזכות עצמו. פעיל בעניין. השכלה, נישואים. הסטטוס ההישגי נותן את התקווה. אדם שמתאמץ ומשקיע, רוכש משהו, יכול לשנות את מיקומו החברתי )  שלהם – השתכרות.

המחקר נעשה דרך שלושה מדדים עיקריים  הבוחנים את הפער ביין הסטטוס השיוכי - ארץ המוצא לביין הסטטוס ההשיגי, ההכנסה: 

מדד הראשון הוא הפער בהכנסה הכספית בין משקי בית שבראשם עומד מזרחי למשקי בית שבראשם עומד יהודי ממוצא אשכנזי  לאורך יותר משלושה עשורים ( 1979-2011 ). 

מדד השני הייצוג של משקי בית ממוצא מזרחי  בכל אחד מעשירוני ההכנסה הוא לבחינת מידת הצלחתו של כור ההיתוך הכלכלי. 

מדד השלישי הוא פער השכר לשעת עבודה של עובדים ילידי ישראל שאביהם ממוצא מזרחי לעומת

ילידי ישראל שאביהם ממוצא אשכנזי.

מתוצאות המחקר מתקבל שמאמצע שנות ה–90 נראתה לראשונה מגמה כמעט רצופה של צמצום הפער בקרב ילידי ישראל משתי קבוצות המוצא. ב–2011 היתה ההכנסה נטו של משק בית יליד הארץ שמוצאו מאסיה ומאפריקה 73% מזו של יליד הארץ יוצא אירופה וארה"ב - לעומת 60% ב–1994–1995. עם זאת, מהמחקר עולה כי גם לאחר השיפור, הפער הכלכלי בין שתי קבוצות המוצא נותר גדול - 25%.

המחקר מגלה גם שיפור ניכר בייצוגיות של מזרחים בעשירוני ההכנסה העליונים בשלושת העשורים האחרונים. השיפור התבטא בירידה חדה של משקל המזרחים בשני העשירונים התחתונים ועלייה מובהקת בייצוגיות בעשירונים העליונים. בשנים האחרונות השתווה, לראשונה, חלקם של המזרחים בעשירון העליון לחלקם באוכלוסיה. השיפור היחסי במצבם הכלכלי של המזרחים התבטא גם בהתרחבות משמעותית של חלקם במעמד הבינוני־גבוה של החברה

הסיבה העיקרית לצמצום הפער העדתי נטוע בהשכלה שיצרה קטר לשינוי. התמורה נוצרה על ידיי עליית האי־שוויון בין משכילים לבלתי משכילים, שהתבטאה בעליית התמורה להשכלה בשוק העבודה. התפתחות זו יצרה תמריץ כלכלי חזק עבור המזרחים להשקיע בהשכלה. 

התוצאות  מחזקות את תפיסת  המריטוקרטיה (באנגלית: Meritocracy)  של גולדטרופ (Goldthrope)  בה הקשר ביין מעמד להישג של הפרט צריך לשקף רק יכולת. ושכל מי שיכול ורוצה - מצליח.  לפי משולש גולדטרופ ניתן לראות כיצד נוצר ניתוק הקשר ביין שיוך הסטטוס השיוכי  לביין הסטטוס ההישגי על ידיי השכלה. תוצאות דומות ניתן לראות במחקרו של מומי דהאן. בתוצאות רואים אך לאורך השנים קיימת ירידה בקשר ביין השיוך לסטטוס השיוכי לביין הסטטוס ההשגי. התוצאות מתאימות לגישה הפונקציונאלית בה מה שמשאיר את החברה מלוכדת וחזקה הוא שילוב ודיפרנסציה של תפקידים ובמידה ונוצרים צרכים חברתיים אחרים החברה תתגבש סביבם וייווצר שינוי בסטטוס.

 לפי תוצאות המחקר ניתן לראות שקיימת מוביליות בתוצאות, ושלאורך השנים התקיימה ניעות וניידות חברתית בתוך המבנה החברתי של מדינת ישראל. חשיבות השתלבותם הכלכלית של ילידי ישראל שאביהם 

במחקר ניתן לראות צמצום פערים כלכליים. צמצום פער ההכנסות, צמצום פער בהשכלה ועלייה דרמטית בייצוגיות של מזרחים בעשירונים הגבוהים, מה שיוצר עדויות מובהקות להצלחת כור ההיתוך בשדה הכלכלי וכן את כוחה של ההשכלה ביצירת שינוי מה שנותן תקווה לקיבוץ גלויות ושינוי בארץ בה אנו חיים. 

אי השוויון והקשר בין הסטטוס השיוכי להישגי בתת הקבוצות במגזר הערבי בלבד, לפי מרכז טאוב "השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים" (2017) (עמ' 4-9)

במחקר נבדק הסטטוס השיוכי של המגזר הערבי לעומת הסטטוס ההשגי ( זכאות לבגרות )

המגזר הערבי בישראל אינו עשוי מקשה אחת. מחבר המאמר מבחין בין ארבע קבוצות שונות – מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים. 

ניתן לראות שקיים חוסר שוויון ביין הסטאטוס השיוכי להישגי בתת הקבוצות במגזר הערבי. 

בהתבוננות כוללת בנתונים מוצאת אני הבדלים בולטים במיוחד ההבדלים בסטטוס  ההשגי של הדרוזים והבדואים.  שיעור הזכאות במגזר הבדואי נמוך במיוחד, והוא עומד על 25 אחוזים ועלה ב 5- נקודות אחוז בלבד משנת  1999. הבדואים נשארים מאחור גם בשיעור הזכאים לבגרות המקנה כרטיס כניסה לאקדמיה, העומד על כמחצית בלבד מהזכאים לתעודת בגרות. בקרב דרוזים ודרוזיות חל , שיפור גדול במיוחד בשיעורי הזכאות לבגרות. העלייה נובעת,  בין היתר,  מהשקעה של משרד החינוך בקבוצה זו. בולטת במיוחד העלייה בזכאות לבגרות של דרוזיות, שעמדה על 28 נקודות אחוז והביאה אותן לשיעור זכאות קרוב מאוד לזה של יהודיות לא-חרדיות. לעומת זאת תלמידים בדואים מגיעים לתוצאות נמוכות משאר האוכלוסייה הערבית.

 חשוב לציין שבקרב דור ההורים האימהות הערביות משכילות פחות מהאבות, במיוחד בחברה הדרוזית והבדואית, נתון זה השתנה בדור הצעיר יותר. 

הנוצרים הם קבוצת האוכלוסייה המשכילה ביותר, והבדואים – קבוצת האוכלוסייה בעלת ההשכלה הנמוכה לפי שיעור הזכאות לבגרות בקרב כלל השנתון, 2013  בקרב המגזר הערבי הנוצרים נמצאים באחוז של השיגים הגבוהים ביותר במגזר וניתן לראות כיצד ההון החברתי (משאבים)  מיצר הון תרבותי (השכלה), ניתן לראות כי ההכנסה הגבוהה ביותר מקרב המגזר הערבי היא של המשפחות הנוצריות, והנמוכה ביותר היא של המשפחות הבדואיות )ראו חמישוני הכנסה ממוצעים בלוח נ' 1 בנספחים(. מה שמתבטא בתוצאות רכישת השכלה. 

כדיי לבדוק את המדדים בצורה יותר שיוויונית וכדי לנטרל את השפעת הרקע של התלמיד הושוו ההישגים של הקבוצות השונות בבחינת הבגרות בפיקוח על הרקע החברתי-כלכלי כך שהשינוי נערך בנתוני ההון החברתי של המשתתפים ואכן נמצא כי מרבית הפער בהון התרבותי (בזכאות) מוסבר ברקע החלש יותר של התלמידים הערבים, אצל גברים ונשים כאחד. 

כאשר מפקחים על משתני ההון החברתי כלכלי שפורטו לעיל מתברר כי גברים מוסלמים ונוצרים ונשים מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות מקבלים ציון גבוה יותר מיהודים, וכי הפער בין גברים דרוזים ובדואים ליהודים

אינו מובהק. כלומר בקרב מי שהצליח להגיע לתעודת בגרות, ההישגים של ערבים גבוהים  משל יהודים בנטרול הבדלי הרקע החברתי-כלכלי.

2.

לפי הגישה הביקורתית ניתן לאמר שהפער בנתונים במגזר הערבי והנתונים החורגים לטובה של תת הקבוצה הדרוזית מעידים על כך שהחברה מחולקת לקבוצות ובניהן מאבק סמוי וגלוי על כח ומשאבים. 

ניתן לראות אצל הדרוזים בתוצאות המחקר שיפור גדול במיוחד וחריג יחסית למגזר הערבי בשיעורי הזכאות לבגרות. העלייה נובעת, בין היתר, מהשקעה של משרד החינוך בקבוצה זו . זאת אומרת שיש קשר ישיר ביין השקעה של המדינה בהון החברתי האישי של האזרח על מנת שיתפתח הון חברתי שייצר יתרון לקבוצת אנשים במשאבים של ידע, כסף, משפחה ועוד.

הממצאים במחקר מעידים על חוסר  התערבות והשקעה חיצונית ממשלתית לאורך שנים במגזר הערבי מה  שמצביע על שיעתוק  בסטטוס  ועל שיחזור המיקום נמוך במבנה החברתי שעובר מדור לדור.

 נתוני בגרות בעלי ההישגים הנמוכים יותר של האוכלוסייה הערבית בתחום הזכאות לבגרות אינם מפתיעים, מכיוון שההון החברתי והתרבותי  של המשפחות מהם מגיעים התלמידים נמוך, הורי התלמידים הערבים בכל אחד מהמגזרים משכילים פחות מהורי התלמידים היהודים הלא-חרדים. הנוצרים הם קבוצת האוכלוסייה המשכילה ביותר, והבדואים – קבוצת האוכלוסייה בעלת ההשכלה הנמוכה ביותר .  יש לכך השפעה על הסיכוי להיות זכאי לתעודת בגרות. והשפעה על ההשתכרות העתידית.

"עליית המריטוקרטיה". המונח נטבע ב־1958 על ידי מייקל יאנג והופך את המונח לציון מערכות שלטון בהן בחירתם של בעלי תפקידים מושפעת בעיקר מכישוריהם למלא את תפקידם. לגנאי .

ניתן לראות כי ההורים ממשיכים בשיעתוק הפעולה בלשלוח את ילדיהם לבית הספר למרות שהמריטוקרטיה הינה תודעה כוזבת. והפערים ממשיכים להתקיים. מה שמשרת את אי השיוויון וגורם לחוסר שינוי במצב.

נשאלת השאלה את מי משרת אותו חוסר שיוויון. והאם יש יתרונות בחוסר השקעה בפיתוח לאורך שנים של האוכלוסיה הערבית, האם זהו חלק מהחלשה מכוונת של אוכלוסיה כחלק מכיבוש הארץ ? 

האם ניתן לשכפל את ההצלחה של הדרוזיות לכלל המגזר הערבי על מנת ליצר סולידריות חברתית?

האם יש רצון לכך? 

שלא כמו במאמרו של מומי דהאן שאלות אילו סבוכות יותר עקב הסטטוס השיוכי של המשתתפים במחקר.