על חופש, סדר, חינוך וחדר משלה.
קרישנמורטי. ג כתב בשנת 1991 " אחת מהשאלות ומהאתגרים הבלתי פתורים של אנשי החינוך בכל רחבי העולם היא שאלת החופש והסדר כיצד יכולים ילדים תלמידים לגדול בחופש ובאותה העת לפתח תחושה עמוקה של סדר פנימי. סדר הוא שורש החירות לחירות אין נקודת סיום היא מתחדשת מרגע לרגע תוך פעולת החיים עצמם." בדבריו שוזר קרישנמורטי בין סדר לחופש לאחד אני מרגישה שבאותה הצורה קטבים נוספים המתקיימים בציר חיי ומשלבים יחד כמו נשרגים לדרך. נראות חשובה לי ומצד שני נותנת חשיבות מרובה לעבודה פנימית ולזמן של עיבוד עצמי. כמו שכתבה וורגיניה וולף בספרה "חדר משלך" המבוסס על שתי הרצאות שהושמעו, בשנת 1928, בפני נשים באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. בהרצאה טענה שאחותו של שקספיר לא יכלה לכתוב, משום שלא היה לה חדר משלה. היא לא הייתה יכולה להתפנות לכתיבה משום שלא היו בידיה אמצעים כלכליים שיאפשרו לה לעסוק רק בכתיבה, כזו שהתאפשרה לגברים אמידים כמו אחיה.
לי לעומת אחותו של שקספיר יש חדר עבודה וכזה בניתי לתלמידי למען תקשורת פנימית אישית ובן אישית. ורווחה נפשית.
חדר מולטימדיה בית ספר און לנכויות מורכבות צהלה, תל אביב.
במקביל לחופש אני מאמינה במסגרת שמייצבת כמו שלד את המבנה. בספר שיצא לזכרה של אוצרת הצילום נילי גורן ז"ל אותו כתבה דלית מתיתיהו נמצא ראיון אותו קיימה נילי ז"ל עם הצלם יוסי ברגר ז"ל ב 2011 במוזיאון תל אביב לאומנות ונקרא הקסם שבמגבלה מתאר יוסי ממסעותיו את החינוך הסיני " החינוך שם נחשב הדוק ונוקשה- אבל אין חינוך לא נוקשה, או לא כפייתי, אנחנו חיה שכל הזמן רוצה שיגידו לה מה ואך כדיי לעשות, כי האדם אינדוידואליסט רק כאילו. בעצם הוא לא רוצה להתבדל ולהיות שונה, והוא גם לא סבלן להתבדלויות. לעומק אנחנו רוצים להיות אותו הדבר, וזה טבעי. מה נרצה? אנחנו אותה חיה. הדבורה רוצה את הצוף של הפרח. למה שהדבורה השנייה תרצה משהו אחר?" וכמו הדבורה כשתלמידינו סיימו את התיכון הם רצו להשתלב בחיים כמו כל בן גילם אך הם התרסקו אל המציאות ונותרו בבית. בשל ההדרה נוצר חוסר שוויון הזדמנויות שייצר סוג של כלא מודרני של הדרה. כאן התחילה המחשבה על תעסוקה עתידית ככוח לשילוב בחברה. בזכות ולא בחסד.
תהליכי השיקום הלימוד והטיפול בבית הספר איטיים ועדינים וכמורה יש צורך בסבלנות רבה, וכן ביצירתיות חשיבתית למען מתן מענים לאין סוף ווריאציות של בעיות, למרות הקשיים בתפקוד במערכת מורכבת החדר מתפתח ובשנה זאת נוצרה תוכנית לכישורים חברתיים דרך כלי המולטימדיה לכיתות הנמוכות. אנו לומדים על התמדה וסבלנות ולהמשיך למרות ואל אף הקושי. את הנחישות והמנוע שלי אני מוצאת באור בעניים מהתלמידים מהרצון שלהם, מההנאה ההפתעה וקריאות השמחה של הגילוי. אני אוהבת את חופש הבחירה שמצטרף אל גבולות ברורים של שמירה על ציוד והתנהגות נאותה בין תלמיד לחברו לצוות ולמקום. אוהבת לחבר ולצרף את הצוות ליצירה משותפת. אוהבת שהחדר מדבר. אוהבת ללמוד ולחדש לתלמידי בכל שיעור לפחות דבר אחד. כשהאחריות על הלימוד עוברת אליהם בחטיבת הביניים. והדיבור נערך בעזרת מוזיקה וסימבולים. המשמשים כסולמות תומכים לתקשורת ביטוי והבעה אישית והוליסטית.
נותר בכל יום להפשיל שרוולים ולעבוד.
המדינה שלנו היא נס. צריך לשמור עליה. במקביל לזכור ולהכיל את חסרונות ההכלה : העדר יעדי הישג, כאוס, אשליה של התפתחות אינטלקטואלית, אבדן סמלי איכות, מאמץ יתר של מורים, אבדן סמלי סטטוס. (ע.וולנסקי2018 )
Comments